החלטה בתיק רע"א 9607/10

1.        בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהלות יחדיו מספר תביעות המעוררות שאלות משותפות ומורכבות. מדובר בתביעות של מי שהיו חיילים ושל יורשים של אנשים ששרתו בצה"ל, הם המבקשים בבקשת רשות הערעור. החיילים, כך נטען, ביצעו פעילויות שונות במסגרת שירותם הצבאי במימי נחל הקישון ובנמל חיפה. לפי הנטען, נחשפו החיילים לחומרים שונים שנמצאו במי הנחל והים וכתוצאה מכך נגרמו להם מחלות קשות שונות. התביעות הוגשו נגד ארבעה נתבעים (המשיבים 4-1), שנטען כי הם האחראים לנזקיהם של החיילים ויורשיהם. הנתבעים שלחו הודעות צד שלישי לעשרות בעלי דין (המשיבים 5 ואילך). בשלב הנוכחי שומע בית המשפט (כבוד השופט ד"ר ע' זרנקין) ראיות באשר לקשר הסיבתי בין החומרים השונים שהנתבעים אחראים, לפי הנטען, להימצאותם במים לבין המחלות מהן סבלו החיילים שנפטרו וסובלים אלה שבחיים.

           בבקשת רשות הערעור שבפניי מלינים המבקשים על החלטות של בית המשפט המחוזי שלא להתיר הגשה של ראיות מסוימות במהלך חקירתו הנגדית של עד מומחה מטעם ההגנה. מדובר בשלושה עניינים: ראשית, החלטות לא לקבל ספרות מדעית (ספרים ומאמרים שהמבקשים ביקשו להגיש). שנית, החלטה בעניין אי קבלה של החלטות של קצין התגמולים (הפועל בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950)) בהן הוכרו מחלותיהם של חלק מן החיילים ככאלה שנגרמו עקב השירות הצבאי. שלישית, החלטה שלא לקבל מסמכים רפואיים הנוגעים לאחד מן החיילים שנפטרו.

3.        איני סבור שיש הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי בשני העניינים האחרונים, היינו החלטותיו של קצין התגמולים והמסמכים הרפואיים הנוגעים לאחד מן הנפטרים. ברור, שלא ניתן להגיש את המסמכים לשם הוכחת אמיתותם והאמור בהם באמצעות המומחה מטעם ההגנה. כמו כן, קשה לראות מה הרלוונטיות של המסמכים האמורים, שעה שבית משפט קמא עוסק בשאלה האם קיים קשר סיבתי וכאשר הוא זה שאמור להכריע בשאלה האמורה.

4.        אף בכל הנוגע לאי קבלת ספרים ומאמרים שהוצגו לעד המומחה, סבורני שאין מקום להתערבות. עם זאת, רואה אני לנכון להרחיב קמעא את הדיון, בסוגיה זו, שכן ייתכן שמכאן ולהבא על בית המשפט לשנות במידת מה את התנהלותו.

5.        בפני בית המשפט המחוזי הונחו חוות דעת כתובות של מומחים מטעם התביעה ומטעם ההגנה. מניח אני שתחילה הוגשו לתיק חוות דעת של התובעים (המבקשים) ולאחר מכן חוות דעת מטעם הנתבעים (וצדדי ג'). מן החומר עולה שבעת חקירתו הנגדית של המומחה מטעם ההגנה הוצגו בפניו ספרים ומאמרים על ידי פרקליט המבקשים. לפחות בחלק מתשובותיו של המומחה הרלוונטיות לענייננו, אם לא בכולן, הוא אמר שאינו מכיר את הספר או המאמר. בעקבות התשובות ביקש פרקליטם של המבקשים להגיש את הספרים והמאמרים. ברי, כי במצב דברים זה אין בית המשפט רשאי לקבל את הספר או את המאמר כראיה. על צד המבקש להגיש ספרות מקצועית כראיה להעיד מומחה על ערכו של הספר ועל מהימנותו. אם אין מובאת עדות כזו יש להתייחס לכתוב כאל עדות מפי השמועה  (ע"פ 889/79 חמו נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(4), 479, 493 (השופטת מ' בן-פורת) (1982); ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' קרישוב, פ"ד נח(5) 215, 274-273 (השופטת ד' דורנר) (2004)). ייתכן שכלל זה לא יחול מקום שמדובר בספרות מקצועית שהיא בגדר ידיעה שיפוטית. אולם, אין טענה כי זה המצב במקרה דנא. העניין שבפנינו אינו שונה באופן עקרוני ממקרה בו פרקליט מציג לעד שאלה בחקירה נגדית לגבי חפץ שברצונו להציג כראיה. אם העד משיב כי אינו מכיר את החפץ, אין בית המשפט רשאי לקבלו כראיה באמצעות העד המסוים. כמובן, שפתוחה הדרך להביא את החפץ כראיה באמצעות עד המכיר את החפץ ויכול להעיד לגביו. אפשר שלשאלה האם העד מכיר את החפץ יכולה להיות חשיבות מזוית אחרת, והיא - אמינותו של העד. ייתכן שכוונת הפרקליט בהבאת החפץ בפני העד היא להראות, באמצעות ראיות אחרות, שעד שאינו מכיר את החפץ המסוים אינו יכול להיות עד אמין ואין לסמוך על דבריו.

6.        בדומה לכך, כאשר עסקינן בעדות מומחה ייתכן כי העובדה שהעד המומחה אינו מכיר את הספר או המאמר שהוצגו בפניו עשויה לפגוע במומחיותו ולקעקע את  אמינותו. כדי להשיג מטרה זו יש להציג ראיה או ראיות אחרות המלמדות כי הספר המדובר או המאמר המסוים הינם בעלי חשיבות וכי כל מי שמתיימר להיות מומחה בתחום אמור לדעת על קיומם. ממילא מובן, שלא ניתן לעשות כן באמצעות עד האומר כי אינו מכיר את הספר או המאמר.

           מאחר שייתכן ובעל הדין שכנגד, שפרקליטו ערך חקירה נגדית לעד המומחה, יוכל לנסות ולהביא להצגת הספר או המאמר בדרך אחרת, למשל באמצעות מומחה מטעמו, יש חשיבות לכך שבפרוטוקול הדיון יופיע ציון ברור ומדויק של הספר או המאמר שהוצגו לעד המומחה בחקירתו הנגדית, ואשר לדבריו אין הוא מכירם או מודע להם. אם איזכור מדויק כזה לא יופיע בפרוטוקול, יקשה על בעל הדין שכנגד להתייחס עוד לעניין, ולו לגבי אמינותו של העד, שכן לא ניתן יהיה לדעת מהם הספרים והמאמרים שהוצגו לעד ושתשובותיו לגביהם הייתה כי אינו מכירם.

           מעיון בפרוטוקול החלקי שהוצג בגדר הבקשה שבפניי עולה, כי לא בכל המקרים נמצא ציון מדויק של הספר או המאמר שהוצגו לעד המומחה בחקירתו הנגדית. אם אכן האיזכור  הנדרש לא נעשה עד כה, הרי שמעתה ואילך יש ללכת בדרך זו. מדגיש אני, כי יש לעשות כן מכאן ולהבא וזאת על מנת להבהיר, שאין לפרש החלטה זו כאסמכתה להחזרה לדוכן העדים של עדים מומחים שכבר העידו ואשר במהלך חקירתם הנגדית לא צוינו בפרוטוקול במדויק הספרים והמאמרים לגביהם הם נשאלו ואשר בית המשפט סרב לקבלם. איני רואה מקום לחוות דעה לגבי אפשרויות נוספות, אשר ייתכן ופתוחות בפני המבקשים. מיותר לומר, כי עצם איזכורו של ספר או מאמר בפרוטוקול למטרה הנזכרת אינו הופך אותם לראיה קבילה.

7.        על מנת להסיר ספק ניתנת על ידי הבהרה נוספת, וזאת מחשש שמא החלטה זו תתפרש שלא כהלכה מבחינה נוספת. אין בכוונתי לומר, כי על בית משפט קמא לאפשר הגשה של חוות דעת נוספות, בין מצד אחד ובין מן הצד האחר, וזאת על מנת לאפשר הצגה כדין של ספרים ומאמרים, אשר המומחה שנחקר בחקירה נגדית לא הכירם או לא היה מודע לקיומם. באופן תיאורטי אפשרות זו של הגשת חוות דעת נוספות קיימת כמובן. עם זאת, העניין נתון כל כולו לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. אין בדברי אף לא רמז שעל הערכאה הדיונית לאפשר הגשה של חוות דעת נוספות כאמור או להתיר מהלך אחר באמצעותו יוצגו הספרים או המאמרים.

8.        דומה שראוי היה לדון באופן מקיף ונרחב יותר בסוגיה של הגשת ספרים ומאמרים בעת חקירתם של עדים מומחים. אולם, מאחר שהתובענות המאוחדות ממשיכות להתנהל בבית המשפט המחוזי, וטוב שכך, סברתי שלא יהיה זה מן הראוי לדחות את ההכרעה.

9.        בקשת רשות הערעור נדחית איפוא בלא שנדרשו תשובות ועל כן לא ייפסקו הוצאות לחובת המבקשים.

           ניתנה היום, כ"ה באדר א' התשע"א (1.3.2011).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    גק

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: